במהלך חקירתי ולימודיי את עולם הפיוט נתקלתי בטקסט העתיק של ר’ אברהם חזן גירונדי אשר חי בעיר גירונה שבקטלוניה ספרד במאה ה-13.
הפיוט אחות קטנה מושר בליל ראש השנה – היום המדויק בו עוברים משנה אחת לאחרת זמן בקשה ותפילה לסיים את השנה שעברה ולבקש את השנה החדשה “תכלה שנה וקללותיה – תחל שנה וברכותיה” זהו זמן בו שערי שמיים פתוחים לבקשה ותפילה.
כתיבת הטקסט בשפת נקבה מקובלת מאד בטקסטים העתיקים כאשר בכוונה הראשונית של המחברים היא ההתייחסות ליחסים בין כנסת ישראל לקדוש ברוך הוא אולם לעיניי נגלה סיפור נוסף, סיפור אישי, נשי של אישה המחפשת ריפוי ומזור בתפילה שמנסה בכל כוחה להביא גאולה לחייה ו/או לרעותה או קרובה שלה.
לאחר שראיתי בטקסט מסר בעל כוח ריפוי אוניברסלי בכלל ולנשים בפרט החלטתי להלחינו ולהקליטו.
צילום הקליפ בוצע בעיר חיפה עיר הולדתי המשותפת ל 3 הדתות – יהודים נוצרים ומוסלמים והחלטתי להקדיש לאנשי העיר הים תיכונית הייחודית הזו את הפיוט הזה.
האנשים הנמצאים בקליפ הנם אנשים תושבי העיר; נשים וגברים, יהודים וערבים, חילוניים ודתיים שהסכימו להצטלם ולהיות שותפים למסר של שיתוף פעולה ומסר של אהבה.
היום בו צילמנו היה יום גשום ובדרכנו אל המבצר בדרך תלולה ומרגשת מלאה בעצי שעם ואורן, ריחות של הר וצמחייה ים תיכונית התפללנו שיהיה יום של שמש ונוכל לצלם.
כאשר הגענו למבצר נענה אלוהים לבקשתנו ועננים עדינים כיסו את השמיים ואור נעים ורך סבב אותנו במשך כמה שעות טובות בהן יכולנו לצלם ברחובות היפהפים והמרגשים כשבלי שתיאמנו מראש באחת הסמטאות על אחד הקירות היה רשום המשפט el balcon de los amorosos – מרפסת האוהבים – בדיוק כמו נושא השיר שלנו – שיר אהבה מופלא.
לאחר שצילמנו ברחוב קיבלנו הזמנה נדיבה מעובד המקום לעלות אל הגג של המבצר שם נגלה לעינינו נוף יפהפה עצום ורחב ממדים עם מעוף של נשרים שחגו מעל ראשינו.
גם המגוון האנושי של אנשי הצילום היה מופלא ורב תרבותי וכלל אנשים מסרביה, יפן, ספרד וישראל ולווה בשיחה מרגשת על מלחמה ושלום אהבה וחמלה ועל כוחה של המוזיקה כיוצרת של חיבורים אנושיים אוניברסליים.
זוהי דוגמא כיצד אני תופסת את שירת הפיוט העתיקה לא רק כמסר סגור אך ורק בבית הכנסת אלא כמסר עכשווי של חיבור וריפוי אנושי שיכול להגיע ולהישמע גם בחלקים נרחבים יותר עבור ולמען כלל בני האדם.
